גזר דין בתיק ת"פ 27414-04-12

1.         הנאשמים בתיק זה הורשעו, על-פי הודאתם בעובדות כתב האישום המתוקן מיום 04.07.12 (להלן: "כתב האישום"), בעבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, לפי סעיף 499(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "החוק" או "חוק העונשין"); דרישת נכס באיומים, לפי סעיפים 404 רישא ו-29 לחוק; ו גניבה, לפי סעיפים 383 ו-29 לחוק.

נאשם 2 הורשע, בנוסף לעבירות אלה, גם בעבירות של נהיגה ללא רישיון נהיגה, לפי סעיף 10 לפקודת התעבורה, התשכ"א-1961 (להלן: "פקודת התעבורה"); נהיגה ללא רישיון רכב, לפי סעיף 2 לפקודת התעבורה; ו נהיגה ללא פוליסת ביטוח, לפי סעיף 2 לפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], תש"ל-1970.

2.         על-פי המפורט בכתב האישום, הנאשמים מתגוררים בכפר דבוריה וקיימת ביניהם היכרות מוקדמת.

            במועד הרלוונטי לכתב האישום החזיק נאשם 2 ברכב מסוג דייהטסו אפלאוז, מ"ר 9427607 (להלן: "הרכב"). הרכב הורד מן הכביש ביום 13.02.11, ובמועדים הרלוונטיים     לכתב האישום היה ללא רישיון וללא תעודת ביטוח תקפה. כשבוע וחצי קודם ליום        01.04.12, נהג נאשם 2 במספר הזדמנויות ברכב, וזאת אף-על-פי שלא היה לו רישיון            נהיגה.

            עובר ליום 01.04.12 קשרו הנאשמים קשר לדרוש באיומים כסף ודלק מג'ואד מסאלחה       (להלן: "המתלונן"), עובד תחנת הדלק "דלק" (להלן: "תחנת הדלק") וחנות הנוחות "מנטה" (להלן: "חנות הנוחות") הנמצאות בכניסה לדבוריה, אותו הכירו השניים קודם      לכן על רקע מגוריהם של השלושה בדבוריה. לצורך קידום הקשר, ומחשש שהרכב יזוהה    על-ידי מצלמות האבטחה, הסירו הנאשמים את לוחיות הרישוי של הרכב. ביום 01.04.12   בסמוך לשעה 20:26, הגיעו הנאשמים אל תחנת הדלק כשהנאשם 2 נוהג ברכב ונאשם 1      יושב לצידו במושב הנוסע הקדמי. באותה עת עמד המתלונן מחוץ לחנות הנוחות בתחום תחנת הדלק. הנאשם 2 חנה את הרכב בסמוך למשאבת הדלק וירד מן הרכב כשלראשו       "קפוצ'ון", במטרה להסתיר את פניו ממצלמות האבטחה. הנאשם 2 פתח את מכסה מיכל          הדלק ברכב, כיסה את ידו באמצעות שרוול חולצתו, אחז בצינור התדלוק והכניסו לפתח    מיכל הדלק. באותו הזמן יצא נאשם 1 מן הרכב כשהוא רעול פנים וידו הימנית מכוסה             במגבת לבנה, ניגש אל המתלונן, תפס בחולצתו ודחף אותו אל תוך חנות הנוחות כשהוא       מורה לו מספר פעמים לפתוח את משאבת הדלק ואת הקופה הרושמת. המתלונן פתח את            הקופה ונאשם 1 הוציא מתוכה כסף מזומן בסכום של 530 ש"ח. לאחר מכן יצא נאשם 1   מחנות הנוחות ונכנס במהירות אל הרכב.

            כאשר הבחין הנאשם 2 בנאשם 1 נכנס אל הרכב, נכנס אף הוא בחופזה אל הרכב, התיישב במושב הנהג, והשניים נמלטו מן המקום.

טיעוני הצדדים

3.         באת-כוח המאשימה הגישה לעיון בית-המשפט את גיליונות המרשם הפלילי של       הנאשמים.

            ביחס לנסיבות ביצוע העבירות במקרה דנן, הצביעה באת כוח המאשימה על התכנון            המוקדם והביצוע בצוותא, על הסרת לוחיות הרישוי, הסתרת הפנים וכיסוי הידיים.       לדבריה, האירוע כולו יכול היה להסתיים אחרת, אילו נתקלו הנאשמים בהתנגדות מצד המתלונן או מצד אדם אחר אשר היה מגיע למקום.

            לגבי נאשם 1 נטען כי הוא ביצע את העבירות בזמן שנשא עונש מאסר שהומר לעבודות        שירות בתיק אחר, ובשעה שתלוי ועומד נגדו עונש של מאסר מותנה לתקופה של 8     חודשים.

            גם לגבי נאשם 2 עמד אותה עת עונש של 12 חודשי מאסר על תנאי. עוד ציינה באת-כוח        המאשימה לחומרה, את ביצוע עבירות התעבורה על-ידי נאשם 2, בציינה כי אין זו הפעם    הראשונה בה הוא נתפס נוהג ללא רישיון.

            בסיכום דבריה טענה כי ראוי להטיל על השניים עונש של 30 חודשי מאסר בפועל ובהם גם הפעלת עונשי המאסר על תנאי שהושתו על הנאשמים בתיקים קודמים, מאסר על תנאי        וקנס. לגבי נאשם 2 מבקשת המאשימה להורות על פסילתו מהחזקת רישיון נהיגה, וכן         להורות על פסילה על תנאי.

            עוד ביקשה לחלט את הרכב ששימש את הנאשמים.

4.         סנגורו של נאשם 1 ביקש כי בית-המשפט ייתן דעתו לתיקון שנעשה בכתב האישום. עוד       טען כי מדובר בבחור צעיר אשר מעולם לא נשא מאסר בפועל, ושעברו הפלילי אינו     מכביד. בנסיבות אלה ביקש הסנגור מבית המשפט להפעיל כלפי מרשו את מידת           הרחמים, מבלי לפרט.

5.         סנגורו של נאשם 2 העלה בטיעוניו פרטים ונסיבות שלא הוזכרו בכתב האישום, ולפיכך       אין בכוונתי ליתן להם משקל כלשהו בעת גזירת הדין, ובודאי שעה שפרט לדברי הסנגור            אין כל ראיה לתמיכה בנטען על-ידו.

            בהתייחסו לעובדות כתב האישום, סנגורו של נאשם 2 מבקש להתחשב בהודאת מרשו         ובתיקון שנעשה בכתב האישום המתוקן בהשוואה למקורי, אשר ייחס לנאשמים עבירה   של ביצוע שוד. באשר לנסיבות הביצוע, הסנגור הצביע על כך שהנאשמים לא עשו שימוש         בנשק ואף לא איימו לעשות כן, וכן כי מרשו לא נכנס בעצמו אל חנות הנוחות ושימש כנהג             בלבד.

            לגבי נסיבותיו האישיות של נאשם 2, נטען כי מצבו הכלכלי קשה וכך גם לגבי מצבו             הרפואי.

            לסיכום, הסנגור ביקש להסתפק בעונש של 12 חודשי מאסר תוך הפעלת המאסר המותנה     בחופף אליו. בשל מצבו הכלכלי הקשה, כפי שנטען, ביקש הסנגור להימנע מהטלת קנס.      הנאשם 2 הסכים לבקשת החילוט.

6.         שני הנאשמים מסרו בבית המשפט כי טעו.